ספר להם מה אתה אוהב בהם

בסוף השבוע האחרון בעיר ניו יורק, היה לי העונג הבלתי צפוי לראות שניים מחבריי הטובים ביותר מהגן.

הנשים האלה, עכשיו בת 40, הן כמו בית בעיניי. למרות שלא קיימנו אינטראקציה בין כיתה ג ‘לעכשיו, רמת הנוחות שהרגשתי להיות איתם חרגה מהציפיות שלי.

{העמיד פנים שהכנתי תמונה של עצמי מחבקת את כל אחד מהם הכי טוב כאן.}

נקשרנו לכל החיים על ידי חוויה ייחודית בבית ספר קטן בגיל הרך. “בית הספר” היסודי שלנו כלל שלושים ילדים, המחולקים לשלוש קבוצות, תוך כדי למידה רב תחומית מעשית כל היום. אם אתה עוסק בתוויות לסגנונות חינוך, כמו מונטסורי או משהו כזה, אני לא יכול לעזור לך לזהות את זה. זה היה בסנטה מוניקה, קליפורניה בסוף שנות ה -70.

אולי ניחשתם כי מהרומפר המודפס באומץ של סמי.

המרחב הפיזי של בית הספר שלנו היה בית מגורים. מה שקראנו לחדר הגדול היה הסלון של מישהו בחייו של הבניין. עשינו רבים מהלמידה שלנו על הרצפה.

בכל שנה, לפני שנת הלימודים התקרבה, המורים שלנו הובילו אותנו בתרגיל כתוב בו כל ילד נכתב בשמו בראשו של פיסת נייר. הניירות הונחו על שולחנות סביב החדר הגדול. כל גוף הסטודנטים (כולנו!) הסתובבו בחדר, כשהוא מתיישב לכתוב משהו טוב על כל אחד מחברינו לכיתה בעיתונים שלהם. המשפט שהתבקשנו להשלים התחיל עם “אני אוהב את הדרך שאתה …”

מאוחר יותר באותו שבוע, לכל אחד מהם הייתה חוויה של ישיבה על הבמה (באמת הסיפון האחורי של הבית) ולקריא את הרגשות החיוביים שלנו בקול רם מול בני גילנו והורינו. זה אני, לשמוע את דברי חברי שקראו על ידי המורה שלי, ג’ואל.

זה הרגיש טוב לא רק לשמוע מה אחרים כתבו עלינו, אלא לשמוע את רגשותינו נקראים בקול רם לבני גילנו.

סמי, אני אוהב את הדרך בה אתה נותן לאנשים חיבוק כשהם בוכים.

ג’סיקה, אני אוהבת את הדרך בה אתה רוקד.

ג’ון, אני אוהב את הדרך בה אתה משתמש בשמות תואר בסיפורים שלך.

הטקס העוצמתי הזה תמיד נשאר איתי כזיכרון אהוב על הילדות.

ג’סיקה תורתה בכיסא.

אני רוצה שג’ואל יידע שלא שכחתי אף אחד מהדברים האלה; שאנחנו, הבוגרים המוקדמים ביותר שלו, כולנו אנשים טובים יותר בגלל החינוך שקיבלנו כילדים קטנים בבית הספר שלו. אנחנו אנשים טובים יותר מכיוון שנלמדו לספר לחברינו מה אנחנו אוהבים בהם.

לראות את סמי וג’סיקה בסוף השבוע אישרו את זה בשבילי. לא חששנו לספר אחד לשני כמה אנו מיוחד זה לזה, מכיוון שניתנה לנו האפשרות להתאמן.

+++

ההשתקפות הזו על מה שהייתי רוצה לספר למישהו מהעבר שלי הייתה בחסות Hallmark, מכיוון שיש להם אפליקציית פייסבוק המוקדשת לעודד אותנו “לספר להם”! הסדרה הזו מופיעה מדי חודש על אמהות טירונות, והיא תמשיך בסוף השנה.